הודעה על תפיסת / חדילת חזקה

Categories: כללי

עמ"נ 14032-04-15 מ.צ.פ. אחזקות נדל"ן בע"מ נגד עיריית תל אביב. בפני כבוד השופטת עמיתה יהודית שטופמן, מתאריך 1.1.17.

ערעור מנהלי שהגישה חברת מ.צ.פ אחזקות נדלן בע"מ כנגד החלטה של ועדת הערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב אשר דחתה את העררים שהגישה המערערת כנגד החלטת מנהל הארנונה , וקבעה כי תשלום הארנונה שחויבה בו בגין שנות המס 2013-2014 הושת עליה כדין.

הנכס הוא חניון ומחויב בארנונה בספרי העירייה על שם חב' חלקה 162  שהגישה עררים בשנים 2004-2008 בטענה כי היא אינה מחזיקה בכל החניון, אולם טענותיה נדחו. בעקבות דחיית העררים הגישה חב'  חלקה 162 ערעור מנהלי, אשר התברר בפני כבוד השופטת רות רונן. במסגרות הדיון בערעור המנהלי המליצה כב' השופטת רונן כי העירייה תפנה לבעלי החניון ולמחזיקים השונים הרשומים ע"ג שילוט החניון, במטרה להסב את חיובי המס על שם המחזיק בחניות.

מ.צ.פ. אחזקות נדל"ן בע"מ טוענת כי מדובר בדרישת תשלום בגין נכס שאינו מוחזק על ידה ולא הוחזק על ידה בשנות המס המדוברות. בנוסף, המערערת טוענת כי שגתה ועדת הערר לענייני ארנונה שדחתה את ערר המערערת, בקובעה כי המערערת לא הודיעה כראוי על שינוי שם המחזיק בחניות.

העירייה מצידה טענה כי דין הערעור להידחות, שכן עיקרו דן בשאלות עובדתיות הנתונות להכרעתה של ועדת הערר, שאין מקום להתערב בהן במסגרת ערכאת הערעור. לכן טענה העירייה  כי החלטת ועדת הערר מצויה ללא ספק במתחם הסבירות, ולכן על בית המשפט  להותיר את החלטת הועדה על כנה. ההלכה קובעת כי רק במקרים בהם החלטת ועדת הערר חורגת ממתחם הסבירות באופן קיצוני יתערב בית המשפט, והתערבות כזו תיעשה רק במקרים חריגים ומיוחדים.

לטענתה הלכה פסוקה היא כי בית המשפט המנהלי אינו מתערב בקביעות עובדתיות שנקבעו על ידי ועדת הערר אלא אם נפלה טעות בולטת על פניהן.

פסק הדין

  • השופטת דחתה את הערעור
  • בנימוקיה קבעה כי בפקודת העיריות קיים סעיף המבהיר היטב כי קיימת חובת הודעה לעירייה על כל שינוי במחזיקו של נכס המחויב בארנונה. הסעיף מפרט כי ההודעה תפרט את שמו של השוכר, אך שותק לגבי הפירוט הנדרש בקשר לנכס עצמו.
  • עולה בבירור, אפוא, כי על המחזיק בנכס ע"פ רישומי העירייה, שברצונו להסב את הנכס לשמו של מחזיק אחר, מוטל הנטל להוכיח כי לנכס מחזיק אחר, וזאת על דרך הודעה כמפורט בחוק, באופן מסודר ומפורט.
  • מספר הנכס של החניות איננו מופיע על הבקשה עצמה, ולא קיים טופס בקשה אחר הנושא את פרטי החניות.
  • השופטת לא סברה כי העותרת עמדה בחובת ההודעה המפורשת העולה מפקודת העיריות.
  • לשון הסעיף אינה מפרטת באלו חניות ספציפיות מדובר, ולא חולק שום מידע המאפשר למשיבה המעיינת בחוזה לדעת אלו חניות שוכר המשכיר. המערערת טוענת כי "אין זה סביר שהסכם השכירות יהווה אסמכתא ראויה לעדכון הנכס הראשי ולא יהווה אסמכתא ראויה לעדכון נכס החניה". חוזה השכירות איננו יכול להוות אסמכתא לעדכון נכס החניה, משלא מפורטים בו פרטי החניה.
  • שגתה המערערת בכך שלא הודיעה לעירייה על שינוי המחזיקים בחניות כנדרש על פי דין.
  • הצדק עם העירייה. הדיון מתייחס לנקודת זמן ספציפית בה ועדת הערר (ומנהל הארנונה לפניה) קיבלו החלטה בהתייחס לכלל הראיות שהיו בפניהם. בהתאם לכך, החליטה הועדה כי לא ניתן לקבוע שהעברת הבעלות על החניות נעשתה כנדרש, וכי הן אינן מסומנות באופן ספציפי.

 

*המידע המוצג באתר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המפרסם ו/או בעל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 

© כל הזכויות שמורות - קרת ecpm - בנייה וקידום אתרים